שרגא ברוש נעצר בחשד להעלמת מס של 1.5 מיליון שקל – ושוחרר בתנאים מגבילים

לפי החשדות, נשיא התאחדות התעשיינים ואחיו הגישו מסמך כוזב לרשויות המס כדי להתחמק מתשלום מס של כ-1.5 מיליון שקל ■ רואה החשבון מיכאל בר לבב חשוד שסייע להם ■ מקורבי ברוש: "הוא הופתע מהחקירה ומשוכנע שבתוך זמן קצר העניין יהיה מאחוריו"

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברושתומר אפלבאום

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ואחיו יריב ברוש חשודים בהתחמקות מתשלום מס בסך יותר מ–1.5 מיליון שקל. הם נעצרו אתמול ובהסכמת הצדדים שוחררו על ידי השופטת, שלומית בן יצחק, מבית משפט השלום בתל אביב בתנאים מגבילים. לפי החשדות, הם הגישו מסמך כוזב לרשויות המס תוך שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה.

בנוסף, השופט נענה לבקשה נוספת של שחרור בתנאים מגבילים נגד רואה החשבון מיכאל בר לבב בחשד לסיוע לאחים בביצוע העבירה.

עורך דינם של האחים ברוש, חיים גבאי, אמר בדיון אתמול כי הם כופרים בהאשמות, ואם נפל פגם או דופי בספרים הוא נעשה בתום לב – ולא מתוך כוונה וזדון, כפי שטוענת רשות המסים. "למרשיי לא היתה כוונה, וכל החקירה נפלה עליהם כרעם ביום בהיר. אנו מאמינים שבסוף הדרך רשויות המס יווכחו לדעת שמרשיי חפים מפשע".

האחים ברוש הם תעשיינים ותיקים. שני החשודים משמשים כבר למעלה מ-20 שנה בתפקידים ציבוריים בכירים. יריב ברוש משמש יו"ר איגוד המתכות. על פי החשד, באמצעות מסמך כוזב ששלח שרגא ברוש לרשויות המס ב-2017, התחמקו החשודים  מתשלום מס בגין עסקה שביצעו באמצעות החברה המשותפת שבבעלותם ולא שילמו מס חברות על עסקה בגובה 8.6 מיליון שקל.

על פי החשד, החברה שבבעלות החשודים, א.ל.ע.א השקעות בע"מ נרשמה ב-2014 ברשויות המס כחברה פרטית. במהלך אוקטובר 2015 דיווחה החברה על מכירה של כ-14% ממניות חברת עושרד גז טבעי, שבה היא מחזיקה, בתמורה ל-8.6 מיליון שקל.

שרגא ברוש הבין כי עליו לשלם מס חברות של 26.5% במישור החברה, וכדי למשוך את הכסף שהתקבל מהחברה, עליו לשלם מס בשיעור נוסף של 32% במישור האישי, ובסך הכל שיעור המס שהיו צריכים לשלם החשודים בגין ההכנסה היה 50% (4.3 מיליון שקל). לכן, לפי הנטען, הבין שרגא ברוש כי עדיף לו שהחברה שבבעלותו ובבעלות אחיו תיחשב כחברה משפחתית לצורכי מס, באופציה זו היה על החשודים לשלם מס בשיעור 32% על ההכנסה בלבד, ללא מיסוי ברמת החברה, ובכך המס אותו שילמו החשודים לבסוף בפועל היה 2.7 מיליון שקל בלבד – סכום מס הנמוך ביותר מ-1.5 מיליון שקל מהמתחייב בחוק.

לאחר שהתייעץ שרגא ברוש עם מספר אנשי מקצוע, הבין כי יש בעיה חוקית להיחשב כחברה משפחתית בדיעבד, שכן החוק מאפשר רישום חברה משפחתית רק במידה שניתנה הודעה על כך בתוך שלושה חודשים מיום התאגדות החברה.

במהלך 2017, לאחר דין ודברים עם רשויות המס, שלח ברוש מכתב בדואר לפקיד שומה נצרת שבו טען כי ביקש להירשם כחברה משפחתית במועד. בטופס "פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה" ששלח ברוש, לכאורה באוקטובר 2014, הוא לא שם לב כי מצוין התאריך בו עודכן הטופס על ידי רשות המסים בטרם עלה לאתר הרשות. טופס זה היה מעודכן לחודש יוני 2015.

משמעות הדבר היא כי הטופס שלכאורה נשלח לרשות המסים באוקטובר 2014 כלל לא היה קיים במועד זה, והפורמט שנשלח לטענתו ב-2014 לא נוצר לפני יוני 2015. המשמעות היא כי ברוש מילא את הטופס בדיעבד תוך ציון תאריך כוזב, וזאת על מנת להטעות את רשויות המס וליהנות מהטבה שלא מגיעה לחשודים.

אתמול נהפכה החקירה לגלויה, כשחוקרי היחידה ערכו חיפושים בביתם של החשודים, במשרדי החברה, ובמוקדים נוספים, בהם שני משרדי רואי חשבון. במהלך החיפוש נתפסו מסמכים וחומרי מחשב, והחשודים הובאו לחקירה במשרדי היחידה החוקרת.

החשוד הנוסף, מיכאל בר לבב, הוא רואה חשבון ותיק, ובעלים משותף של משרד רואה החשבון טננבאום, בר לבב ושות'. על פי החשד סייע החשוד לאחים ברוש להתחמק מתשלום מס בסך יותר מ-1.5 מיליון שקל, בעת שעזר להם לערוך את המסמך הכוזב שנשלח לרשויות המס. בבקשה לשחרורו של בר לבב בתנאים מגבילים נכתב כי ברוש הוא זה שטען כי הטופס (שלכאורה נשלח לרשות המסים באוקטובר ) 2014 מולא על ידי בר לבב ונחתם על ידיו, כאשר גם ברוש נוכח במועד החתימה.

עורך דינו של בר לבב, דורון איתני, אמר בדיון בבית המשפט כי אין בהסכמתם לתנאים המגבילים משום הודאה בעבירות. הוא הוסיף כי הוא מוחה על כך שהם נדרשו להגיע לבית המשפט.

השופטת שדנה בבקשת המעצר, קבעה, בין השאר, לאחים ברוש ולבר לבב ערבויות וצו עיכוב מהארץ.

מטעמו של שרגא ברוש נמסר: "ברוש הופתע מהחקירה העוסקת בנושא נקודתי ומצומצם מאוד. זוהי הפעם הראשונה שהוא נחקר בהקשר כלשהו, לאחר עשרות שנים של פעילות עסקית וציבורית ענפה. ברוש כמובן משתף פעולה, ומשוכנע שבתוך זמן קצר ככל שניתן העניין יהיה מאחוריו".

לעושרד יש אינטרס הפוך

הודעת המעצר של האחים ברוש חושפת את השווי העצום המיוחס לחברת עושרד – כ-60 מיליון שקל. העובדה שהחברה הפכה את ברוש למיליונר בתוך שנים בודדות מעצימה את הבעייתיות שבניגוד העניינים בין תפקידו כנשיא התאחדות התעשיינים לבעלים של החברה.

עושרד עוסקת בחיבור מפעלים לגז טבעי. רשות ההגבלים העניקה להתאחדות התעשיינים היתר לארגן הסדר משותף לחיבור המפעלים לגז, תוך הקטנת העלויות והנטל הביורוקרטי שיוטלו עליהם. ואולם ההתאחדות התחמקה בשנים האחרונות מלקדם את ההסדר. אלה היו אותן שנים שבהן צבר ברוש את המיליונים מעושרד.

כמעט כל בעל תפקיד רשמי בכיר בהתאחדות התעשיינים מחזיק בחברה תעשייתית, שעשויה ליהנות ממאבקי ההתאחדות. עם זאת, בהקשר של עושרד המצב הפוך. ההתאחדות נמנעת מאפשרות לפעול לטובת מפעלים קטנים ובינוניים בתחום החיבור לגז – בו בדיוק עוסקת עושרד.

החברה הוקמה על ידי האחים שרגא ויריב ברוש (31%), איש העסקים האמריקאי אלברט נאסר (25%), הפרסומאי יורם באומן (3%) ומשקיעים פרטיים, ובהם עו"ד חיים אהרון ורו"ח ראובן שיף. בעלותו של ברוש בעושרד הובילה אותו לתמוך במתווה הגז של הממשלה מול דלק ונובל, מהן עושרד רוכשת את הגז – אף שתעשיינים טענו שמחיר הגז שנקבע בו גבוה מדי ויפגע בכושר התחרות שלהם בעולם.

בחודשים האחרונים הפעילה התאחדות התעשיינים לחצים על הממשלה לאסדרת הקמת מתקני חשמל פרטיים בחצרות מפעלים – תחום שעושרד שוקלת כניסה אליו כמנוע צמיחה נוסף, לפי מקורבים לברוש.

קצב חיבור המפעלים לגז הוא 10% בלבד מהתכנון המקורי של הממשלה. עד כה חוברו כ-50 מפעלים מתוך יותר מ-500 מפעלים פוטנציאליים. החיבור צפוי לחסוך לתעשייה כ-800 מיליון שקל בשנה. הקצב האטי נובע ממגוון סיבות, ובהן עיכובי אישורים ברשויות מקומיות וחוסר כדאיות כלכלי של חברות חלוקת הגז, שמטופלת בימים אלה בממשלה שהחליטה להשקיע חצי מיליארד שקל בבעיה.

ניתן היה לצפות מהתאחדות התעשיינים שתעודד את המפעלים, אבל זו מתעלמת מחלקה במקטע חיבור המפעלים לגז ומשקיעה אנרגיה בסיוע למפעלים באמצעות מענקי ממשלה – מה שהממשלה עושה ממילא.